קהילת מחניים – הקהילה של יוצאי חבר העמים (ברית המועצות) במעלה אדומים

מידע למורים

1. מבוא

נכון לעכשיו מתגוררים במעלה אדומים... יוצאי ברית המועצות לשעבר. חלק ניכר מהם מאורגנים במסגרת קהילתית הנקראת קהילת 'מחניים'. העובדה זו ראויה לציון, מפני שהמוסד 'קהילה' לא היה קיים ברוסיה בתקופת המשטר הקומוניסטי. לכן הוא כל כך נדיר בקרב היהודים דוברי רוסית. קהילת מחניים מהווה דוגמה לחיקוי ובערים נוספות בארץ, שמנסים להחיות את המוסד החשוב הזה.

2. הפעילות המחתרתית בבריה"מ

לפני כ-30 שנה בעיר הבירה של רוסיה, מוסקבה, התגבשה קבוצת צעירים שהחלה ללמוד בחשאי עברית ומסורת ישראל. למה בחשאי? כי המשטר הקומוניסטי אסר לימודי השפה העברית, מקורות ומסורת ישראל ואף רדף אחרי כל מי שהעז לעשות זאת. כעבור זמן לא רב, לאחר שרכשו ידע בסיסי, אנשי הקבוצה התחילו להעביר את השיעורים לאחיהם היהודים. תוך שנים אחדות, הפכה הקבוצה למרכז מאורגן ללימודי היהדות. למרות כל הקשיים והמכשולים, שעמדו בדרכם של פעילי הקבוצה, מעגל היהודים שהתעניינו במורשתם הלך והתרחב. לימודים, חגיגות, מועדי ישראל והרצאות מפי שליחים מכל העולם – שהגיעו תחת מסווה של תיירים תמימים – התקיימו בדירות פרטיות, יערות או שדות, רחוק - כמה שאפשר - מהעיניים של סוכני הקג"ב, - ארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות.

3. מסורבי עלייה

חברי הקבוצה רצו לעלות לארץ ישראל, אך השלטונות לא אישרו זאת והחלו לרדוף אותם – פיטרו אותם מהעבודה, עקבו אחריהם, פרצו לבתיהם וערכו חיפושים קפדניים. כעשר שנים נמשך המאבק העיקש של "מחניים" על זכותם לעלות לארץ. השנים האלה היו הקשות, אך באותה עת הם עסקו ללא הרף בהפצת היהדות והציונות בקרב יהודי ברית המועצות. רק כשנפל המשטר הקומוניסטי בשנת בסוף שנות ה-80 (1985 והלאה), חברי הקבוצה יכלו לעלות לארץ ישראל.


4. הקמת הבית במעלה אדומים

אחרי עלייתם ארצה חברי הקבוצה החליטו לשמור על החברות ועל הפעילות החברתית המשותפת. להגשמת המטרה הזו הם חיפשו מקום מגורי קבע. חשוב היה להם למצוא מקום שיש לו קשר הדוק להיסטוריה ולמסורת ישראל.

תוך החיפושים, עלה שם של היישוב הצעיר: מעלה אדומים. הם ביקרו במקום, התרשמו ממנו מאוד והחליטו שפה יבנו את ביתם. הרי העיר הזאת יפה כל כך, מלאת פרחים. יש בה כל מה שדרוש למשפחות הצעירות. היא גם בנויה היטב: יש בה גני ילדים, והילדים יכולים ללכת מבתיהם לגן ולא לחצות כביש אפילו פעם אחת. כמובן, גם רמת המחירים הסבירה שיחקה תפקיד חשוב. הרי להם, כמו לכל העולים מבריה"מ בתקופה ההיא, לא היו משאבים, פרט לעזרה שניתנה על ידי מדינת ישראל. בימים ההם העולים מבריה"מ היו נאלצים להשאיר שם כל הרכוש והחסכונות שצברו במשך כל חייהם.

בתחילה, חברי הקבוצה רכשו דירות בשני הבניינים הצמודים, שהיו מיועדים לעולים חדשים. באותם הימים התאכלסו חלק מהבתים האלה על ידי העולים מאתיופיה.

כעבור זמן קצר התחילו חברי מחניים לפתח תכנית הבנייה החדשה עבורם. מוסדות מדינה ועיריית מעלה אדומים עזרו להם. כך נוסדה שכונה חדשה וקטנה, המכונה בפיהם של תושבי העיר 'שכונת מחניים'.

5. מיקום השכונה

שכונת מחניים היא בעצם מספר בתים קטנים ברחוב הכינור. בשכונה מתגוררים כ-50 משפחות, רובם חברי קהילת מחניים. המקום המיוחד הזה נבחר לא במקרה. הוא נמצא בקצה העיר שפונה לירושלים על המדרון המשופע. מכל הבית בשכונה אפשר לראות את המראה המרהיב של הרי ירושלים וצלילת השמש מאחוריהם. בעוד שאלה שבאים למעלה אדומים יכולים לראות מרחוק את הבתים הקטנים של מחניים. כמו שאופייני לעיר כולה, גם הבתים האלה מכוסים בצמחייה, כאשר כל השכונה מלאה בפרחים היא דומה לגן פורח. מהר מאוד חברי מחניים הבינו שהשכונה שלהם מהווה לא רק מקום מגורים משותפים, אלא גם מסגרת לפעילות חברתית.

6. קהילת 'מחניים'

עיקר הפעילות של קהילת מחניים במעלה אדומים הוא חינוך יהודי בקרב היהודים דוברי רוסית ומשפחותיהם. עם הזמן התווספו לקבוצה עולים נוספים שעלו ארצה מאוחר יותר והתעניינו בפעילות זו. מכיוון שרוב הקבוצה היו דתיים, הם מיד החלו לחפש מקום לתפילות והפכו את אחד מהמקלטים בשכונה לבית הכנסת. הקהילה התרחבה, הילדים שבה גדלו, והמקלט כבר לא היה מסוגל להכיל את כולם. ואז הקהילה קיבלה מהעירייה רשות להשתמש בשני בניינים קטנים במטרה להקים בית הכנסת ואת המרכז התרבותי.

7. משמעות הכינוי 'מחניים'

גם כאן בארץ חברי הקבוצה המשיכו ללמוד וללמד ביחד את התורה והמסורת. התברר, שהניסיון והידע רב, שצברו במהלך הפעילות הארוכה בקרב 'יהודי הדממה' בגלות, נדרש גם במדינת ישראל בפעילות עם העולים החדשים מברה"מ. כעבור זמן קצר, לאחר הגעתה של הקבוצה הראשונה של פעילי הארגון, הוקם מרכז "מחניים" בירושלים. בשלב זה הציב הארגון שתי מטרות: הראשונה – פעילות עם עולים מרוסיה והשנייה – פעילות חינוכית בקרב יהודים הנמצאים עדיין ברוסיה. מתוך מטרה כפולה זו נגזר השם "מחניים" שמשמעו עפ"י המסופר על יעקב אבינו (בראשית, ל"ג ב) שני מחנות.

8. פעילות קהילת מחניים ומוסדותיה

במרכז התרבותי - 'מעלה שמעון' של קהילת מחניים מתקיימים חוגים שונים (תיאטרון, היסטוריה ועוד), קונצרטים, הצגות, טיולים, שבתונים, מפגשים עם אנשי מדע ואומנות והרצאות בנושאים שונים כאשר רוב ההרצאות מוקדשות לתרבות יהודית ומסורת ישראל, אך חלקן קשורות לתרבות הרוסית. ביום הכיפורים חלק מהתפילות מתקיימות במרכז התרבותי. זה מקל על בית הכנסת וגם נותן לאלה שאינם רגילים לבקר בבית הכנסת מקום לתפילה.


בבית הכנסת, בנוסף לתפילות וקריאה בתורה, מתקיימות דרשות ושיעורים קבועים (כולל דף יומי) בשפה הרוסית. עוד כמה שיעורים מתקיימים בבתים פרטיים. קיים גם שיעור לילדים ובו בנוסף לסיפורי תורה מארגנים הצגות קטנות וחידונים. בפעילות של בית הכנסת משתתפים לא רק יוצאי ברית המועצות, ויש כאלה שבאים למעלה אדומים מרחוק לערוך פה את השמחה המשפחתית שלהם.

קהילת מחניים עוזרת בהכנת העולים שאינם יהודים לגיור. המתגיירים שגרים במעלה אדומים, מוצאים לעצמם סביבה תומכת בקהילה.

בחגים עורכים סעודות קהילתיות. חברי הקהילה מביאים את חבריהם, והאווירה בהן מאוד שמחה. חברי הקהילה עוזרים לחולים ולכל הזקוקים לעזרה – שולחים להם ארוחות, עוזרים בארגון האירועים המשפחתיים. בקהילה קיים גמ"ח לנזקקים.

שינוי אחרון: 29/09/2013, 10:00