הבית הראשון בעיר מעלה אדומים

"קיבוץ על קומות"

בית ראשון

הנחלים 56 אינה רק כתובת או ציון גיאוגרפי על מפת העיר זהו סיפור של בניין בן שבעה דיירים אשר הגיעו בשלהי יולי 1982. בבניין רוהטה 'דירה לדוגמא' של חברת "שיכון ופיתוח" ומסיבה זו, נהנו שבע המשפחות לכתר הראשונים.

מסיפורי הקבלנים חשנו את ההילה שזכה בניין זה עוד לפני שאוכלס. בשנת 1980 מנחם בגין ביקר בבניין, התארח בדירה המרוהטת ושמע אודות התוכניות ליישוב הקבע שנבנה מיום ליום.

הדיירים רובם זוגות צעירים אשר זכו בהגרלה לדירה בתנאים מיוחדים. לכולם היתה זו הקניה של הבית הראשון. משפחת פוטש היתה עבורנו ההורים-הסבא וסבתא-הנציגות מגבעת המייסדים והאנשים הטובים בקומה האמצעית.

המרחק מהמשפחות בירושלים, מספר התושבים הקטן והנוף המדברי הרחב יצרו כר פורה לייחוד ולאיחוד בינינו.

הפסקות החשמל (החברה המזרח ירושלים) והמים היו שגרתיות וערב ערב בהצצה מהחלונות יכולנו לראות "אור" אמיתי או להבה של נר המסמלת על משפחה חדשה בעיר. עם ליל היה מגיע ה"שומר" וחמורו להשגיח על הבתים בסביבה שהיו בשלבי בנייה. נעירתו של החמור ליוותה את שנתנו.

בערבים התאספנו לערבי תרבות; שירה בציבור, ארוחות משותפות וחוויות מקניות של מוצרי לבית החדש. הנושאים היו משותפים לכולם והדאגות, אם היו, נפתרו יחדיו.

הסביבה המדברית היתה עבורנו מושא למיסתורין. השקט, השועלים שהתרוצצו בערבים, החולות והנוף האחיד. בשבת יצאנו למסע רגלי, חמישה זוגות ושלושה תינוקות, לואדי קלט וטיפסנו למנזר סנט ג'ורג'. שמואל דאג לחמוצים פרי ידיו, שולה ודבורה לבורקסים וחנה לביצי החמינדוס, יוכי לממתקים לילדים וחנוך-חנוכה דאג למורל הגבוה.

בסיכום בדיקת תוצאות הבחירות לוועד הבניין התבהר ש..כל הגברים בבניין נבחרו פה אחד. חדוות העשייה המשותפת הניעה אותנו להתחרות על הכניסה היפה ביישוב בשנתו הראשונה. הגברים, בעבודה משותפת, שדרגו את המדרגות עם פאנלים מיוחדים, שתלנו דקל בחזית הבניין וזכינו במראה התלויה כעדות עד היום.

ראש השנה תשמ"ב היה החג הראשון המשותף שלנו. יחד כתתנו רגלנו, לבית הכנסת המאולתר בכיתות לימוד בבניין המשותף בתי-הספר "תומר רחל" ו"שדי חמד".

בחג סוכות הראשון החליט הזוג הצעיר, שולה ומשה להזמין את כל המשפחה. על מלאכת הבישול טרחו כל נשות הכניסה ומלאכת עריכת השולחנות הוטלה על גליה.

ואם התגעגענו לשמוע את ההורים, לא היו לנו טלפונים ומכשירי קשר אבל נהנינו מהקירבה לבזק ושם בביתן רעוע היה מכשיר טלפון. עם סיום התשתיות השארנו את יוסי לייצג את כל הדיירים ולדרוש טלפונים לכולם. יוסי היה גם איש הקשר בין תלונות הדיירים לנציגי "אשטרום".

הדיירים בבית מספר אחד היו הממונים על שקט מוחלט בין שתיים לארבע וברדת החשכה. שלטים נתלו בכל קומה וההוראה נשמרה.

מהקומה הראשונה, שמואל שידך את אחיו לאחות של שולה השכנה ממול. בקומה העליונה, נולד תינוק לבית מזור וסנדקו היה דוד השכן ממול.

עם לידת כל תינוק התגייסו כל חברי "הקיבוץ" לעזור, לארגן ולטכס עצה הן מניסיון הדל והן מספרי הדרכה.

בימיה הראשונים של מעלה אדומים הגברים שמרו בלילות. התורנות לשמירה הוחלפה לא פעם בין הדיירים ואנשי הביטחון ידעו... הנחלים 56 זוהי "משפחה על קומות".

ועתה... למעט, משפחת פוטש השומרת על זכות הראשונים כולם עזבו את הבניין ועברו לדירות גדולות ומרווחות יותר.

גליה מזור

שינוי אחרון: 3/11/2010, 13:11