אתרים

התקופה הביזנטית, (מתחילת המאה הרביעית ועד לתחילת המאה השביעית) הייתה תקופה של פריחת הנזירות הנוצרית. רבים מן המאמינים שאפו לברוח מחיי העושר והנוחיות שבהם שקע העולם הביזנטי להתמסר לתפילה, לסיגופים ולעיון בערכים נשגבים.
מדבר יהודה שמשך בעבר את כת נאיסיים, נראה בעיני הנזירים הנוצריים מקום מתאים ביותר להתבודדות. הנזירות התפתחה בא"י בזכות קדושת הארץ וזכר המאורעות בחיי ישו ויוחנן המטביל וכן נביאי ישראל הקשורים בה. בארץ היו שני סוגי נזירים:
מתבודדים שהתרחקו משאון העיר וחיו חיי התבודדות מלאה, נפגשו רק אחת לשבוע לתפילה. הנזירים המתבודדים חיו ביחידות במחילות ובמערות של קניוני מדבר יהודה, וביחוד בנחל קדרון.
פרושים חיו לרוב חיי נזירות אך בצוותא. הם יסדו קהילות שנקראו "לאורות" וחיו חיי שיתוף. חלקם עסקו בחקלאות ואחרים עסקו במלאכה-בייצור מחצלות ובגדים.
ראשון הנזירים שהתיישבו במדבר יהודה היה ח'ריטון שיסד מנזרים בעין פרת (פרה) שבנחל פרת (קלט) וב"דוק" מצוקים שמעל יריחו. במאה החמשית לספירה הגיע ארצה אותימיוס. הוא יסד בשנת 411 את המנזר בואדי מוכליך ואח"כ את מנזר ח'אן אל אחמד מדרום למעלה אדומים.

מנזרים

כיום ישנם שלושה סוגי מנזרים בסביבה:

א. אלה שנהרסו כליל או חלקית כגון מנזר אותימיוס בח'אן אל אחמר, דוק ליד יריחו, סכולריס בהר מונטר.

ב. מנזרים שנותרו ואין בהם חיי מנזר סדירים - פרט לנזיר יחיד השומר על שלמות המנזר - ח'ריטון בעין פרה, מר אליאס מדרום לירושלים.

ג. מנזרים פעילים עד ימינו - מר סבא במרכז נחל קדרון, סנט ג'ורג' בנחל פרת ומנזר קרנטל שמעל יריחו.

מנזר מר סבא - נ.צ. 182123 זהו המנזר החשוב ביותר במדבר יהודה כ-6 ק"מ מזרח למנזר תיאודוסיוס. מנזר המתקיים ברציפות מאז יסודי ב- 483 לספירה. המנזר בנוי כמבצר ומורכב ממגבב של בנינים, חצרות וכיפות. הכניסה לנשים אסורה. הנזירים המעטים המתגוררים כיום במנזר חיים במשטר חמור של צנע. בין הנזירים מצויים כאן לפעמים גם נזירים שעברו עברה כלשהי והוגלו לכאן על פי פסק דינו של הפטריארך.
סבא הקדוש מיסד המנזר חי במאה החמישית ומשך אליו מאות נזירים. המנזר ידע תקופות של מתיחות כשהממלוכים רצו להרוס אותו, ותקופות של רגיעה בזמן אברהים פחה. בשנות השלושים של המאה הקודמת נחלצה ממשלת הצאר הרוסי לשקם את המנזר. המגדלים והכיפות הם בעיקר מתקופה זו.

מנזר סנט ג'ורג' - מר ג'יריאס בואדי קלט - נ.צ. 189139 כ-3 ק"מ מערבה מיריחו. מנזר יוני אורתודכסי ע"ש גיאורגיוס הקדוש מקוזיבה - נזיר מתבודד שהתגורר במערה באותה סביבה וסביבו התרכזו נזירים אחדים - זו היתה תחילתה של לאורה הנושאת את שמו. המנזר המקורי שופץ פעמים אחדות ואת צורתו הנוכחית קיבל ב- 1880. הכנסיה מרווה חלק מן המנזר המכוסה כיפה. ברצפה משובץ פסיפס ובו בולט מגן דוד. בקרבת המנזר נובע מעיין המאפשר לנזירים לטפח את גנם.

חאן אל אחמד - נ.צ. 181133 חורבה עתיקה במזרחו של מישור אדומים. תחילת הישוב במקום במנזר שהקים אבטימיוס הקדוש מראשי תנועת הנזירים המתבודדים במדבר יהודה במאה החמישית לספירה. לפי המקורות ההיסטוריים הוקמה הכנסיה שבמקום בידי בדווי שהתנצר וקבל את השם פטרוס. המנזר הוסיף להתקיים עד ימי הביניים, ולאחר מכן הוקם עליו חאן מוסלמי לשירות עלי הרגל לנבי מוסא. לידו מצודת הגנה (קצר אל ח'אן. בחפירות במקום נחשפו כנסיה על רצפותיה, חדרי קבורה וכן נתגלתה כתובת יוונית ובה השם "פטרוס", כנראה שמו של אותו בדווי שהתנצר. במקום אפשר להבחין בשער, בצפון המכלול, בכנסיה בעלת שלוש גומחות תפילה בדרום, ובחדר תפילה, קפלה, במרכז.

שינוי אחרון: 19/03/2012, 10:53