נחלים ומעיינות

אופייני למדבר יהודה העירוץ הצפוף בשל הפרשי גבהים בין הרי יהודה וים המלח המשמש בסיס לסחיפה של הנחלים. המים חתרו מספר רב של נחלים בחפשם את הדרך הקצרה ביותר. נוצרו קניונים. המים גורפים בדרכם סחף ומשקיעים אותו סמוך לשפך בים המלח. כך נוצרות מניפות סחף. קרקע המניפות ראויה לעיבוד חקלאי ומשמשת להתיישבות האדם לחוף ים המלח.
מעיינות
בדרך כלל מועט מספר המעיינות במדבר. מי המעיינות הם במקורם מי גשמים היורדים בהרי ירושלים, המלחלים בין הסדקים בשכבות הגיר הקשות, עד שהם נעצרים בשכבות חרסית אוטמות. המים נחשפים עפ"ר ע"י החתירה של נחלים, ואכן רוב המעיינות במדבר הם באפיקי הנחל דוגמת המעיינות שבנחל פרת (ואדי קלט).
בנחל פרת מצפות למעלה אדומים שלושה מעיינות: עין פרת (עין פרה). בסמוך למעיין נבנה בנין משאבות המעלה את מי המעיין לירושלים. בסמוך לו נבנו שני מנזרים ע"ש ח'ריטון. מעיין נוסף מצוי כ- 5.5 ק"מ מזרחה במורד - הנחל עין פואר - "המעיין המבעבע", זרמו אינו קבוע והוא נחלש ומתגבר חליפות. תופעת ההפרשים ידועה במעיינות קארסטיים. האגדה הערבית מספרת, כי "שדי שדים" שוכנים במעיין, האחד טוב-לבן והשני רע-שחור. בין השניים מתנהל מאבק מתמיד, כשגובר הראשון המים שופעים וכשהשני מנצח... נחלש הזרם". כ- 4.5 ק"מ מזרחה משם במורד הנחל נמצא מעיין נוסף - עין קלט. את פני הבאים לעין קלט מקדמת תחנת שאיבה. היא מזרימה את המים לעין פואר ומשם לירושלים. מבנין המשאבות יורד שביל מערבה ולעיני הפוסע בו נראה מדרום גשר, גשר זה נשא בזמנו אמת מים שבנה הורדוס להובלת מים למבצר קיפרוס.
שינוי אחרון: 19/03/2012, 10:03