בע"ה י"ז בתמוז תשע"א

18/07/02011

למרים דוד היקרה, (המדריכה במסע לפולין)

ואת מרים, הפחת בהם חיים

בנשמות הטהורות,

נתת להם שמות.

וצעדנו יחד עם הגיבורים והסיפורים

יחד עמם צעדנו במצעד החיים.

הלכנו עם אברהם קפיטה בטיקוצ'ין

ועם קופל צייקוביץ

התעטפנו בטלית הייסורים,

וסגרנו איתו מעגל כשנפרד מן החיים,

וביער לופוחובה העצים

צומחים ירוקים עדות נוקבת לחיים,

ועל-אף שהשמש זורחת

והשטה פורחת

העולם אינו נוהג כמנהגו,

וכל סיפור שלך מרים,

פותח מעגל נשכח

וזוכר לסגור מעגל נוסף

ושוב בלי הרף וחוזר חלילה...

ולא ינום הזיכרון

ולא ייתמו הסיפורים

הם חקוקים על לוחות לבנו,

וטבועים בנשמותינו.

בקולך הקורא ממעמקים

לחוות, להזדהות, להתרומם ולעלות

מתוך שליחות תקווה ואמונה

את מביאה את השם לכאן,

וצפורה פה עימנו,

כמו שאר גיבורי התהילה,

והחברים שלך הופכים

להיות החברים שלנו

ואנחנו משפחה אחת מאוחדת

יהודית, ייעודית, ישראלית,

שמתוכה מפעמת התקווה.

בצליל קולך,

ובשטף הדיבור המיוחד שלך,

נשמע לבך הפועם והמפעים,

החי את ההווה

המנכיח את ההוויה הבלתי נתפסת

של השם באפלה

של צעקת הדממה

אותה את מספרת

מתוך לבבות האודים הניצולים,

את מציבה אותם חיים

לנגד עינינו,

והם בוערים בנו כאש התמיד,

הסיפורים על מה שהיה,

שהוא ההווה

והוא יהיה לעד ותמיד.

מרים היקרה,

מיניאטורית קטנה ומלאת עוצמה,

תוססת אנרגטית,

סוערת מרתקת,

ממגנטת, כובשת

ומכשפת בקסם אישיותך הנפלאה.

הידע השופע שלך

הנובע מן המקורות

ומפכה מן השירים

אותם את מצטטת בהתרגשות.

ההומור השנון, הטמפרמנט שלך

העושר הסוחף

ובעיקר מעיינות החום והאהבה

הנובעים ממך

זורמים ושוטפים בתנועה כספית.

היכולת שלך מרים,

לטוות את הכאב עם השמחה,

ולחולל את נס התקווה

להעלות ולעלות זהו שיר המעלות.

נ.ב.

ועוד רז אחד לך אתוודה

(כן יש לי ווידוי)

ניסיתי לרקוד או לחולל

לפי מקצב התנועה שלך

אבל הצלחתי לקלוט רק את

צעדי הדהירה שלך

אל המחר לעבר העתיד

ואני ממריאה...

תודה,

יהודית בסה

שינוי אחרון: 9/08/2011, 10:27