הדפסת הספרהדפסת הספר

מיצגים ברחבי העיר

פה תוכלו למצוא מידע רב על מיצגים ברחבי העיר מעלה אדומים.
(מעודכן לשנת 2013)

מערכת: פסג"ה מעלה אדומים
קורס: העיר שלי
ספר: מיצגים ברחבי העיר
הודפס על-ידי: משתמש אורח
תאריך: 22/09/2019, 15:32

תוכן עניינים

מיצגים ברחבי העיר

פסלים אנדרטאות מצפורים פינות חמד גני שעשועים











(C)
צלם: יוסי בייג'ל
מידע: גליה מזור ומירי אבן חן
עריכת תוכן: עדנה טוויל


אנדרטאות

אנדרטה לזכר חללי צה"ל וחללי מערכות ישראל

באתר ההנצחה קיר אבנים (בעלי גוון אדמדם) ועליו רשימת הנופלים, גומחה להדלקת משואה ונר זכרון. על הקיר חלק מהפסוק "...מנשרים קלו מאריות גברו" (שמואל ב', פרק א' פסוק כ"ג).
בצידו של הקיר תרנים לדגלי הלאום והעירייה. באתר מערכת מושבים מדורגת המשמשת להתכנסות במיוחד, ביום הזכרון לחללי צה"ל.

תכנון הפארק: ג. ברנדס, מהנדס העירייה.
הפארק נחנך באייר תשנ"ז, מאי 1997.


מיקום: קצה המזרחי של הפארק המרכזי.


אנדרטה ללוחמים הויטרנים

האנדרטה כוללת יצירה של האומן שלמה בן ג'אן, תושב מעלה אדומים. ביצירה ניתן לזהות מספר מרכיבים: ארבעה חיילים (בתוך חלללים), אשר מכוונים רובה לעבר האות (אס - SS - סמלם של הנאצים) ומתוכה עולות להבות אש.

במעלה אדומים כחיים כיום כ-150 לוחמים וויטרנים, רובם יוצאי מדינות חבר העמים. בטקסים שונים המתקיימים בעיר ניתן לזהות אותם. הם לבושים במדים ועטורים בשלל מדליות ועיטורי מופת.

האנדרטה נחנכה במאי 1999.


מיקום: רחבת מודעון גיל הזהב, ברחוב הר גדור בשכונת משואה.

קישורים נוספים
:
- וויטרנים , הגדרה
- חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, ויטרנים, ויקיפדיה


משעול חגי

מיקום: האנדרטה ממוקמת בנקודת תצפית על העיר ירושלים מצד אחד ועל אזור מעלה אדומים מהצד השני, ונמצאת בקרבת פארק הנוער של מעלה אדומים. מיקומה מדגיש את תחושת החיים שקיימים וממשיכים.

הגישה אל האנדרטה היא דרך שבילים העולים אליה, המסמלים את מסלול חייו ואת רוחו של חגי: לא קלים, לא מתפשרים ותמיד נוסקים מעלה. ליד האנדרטה ישנו מטע זיתים. הזית הוא עץ חזק, אחד משבעת המינים המסמל את השורשיות והחיבור של חגי לארץ. בכניסה לאנדרטה ממוקם לוח שיש גדול, עליו ציטוט מספר חגי.

בנקודת התצפית ישנו סלע גדול ועליו ציטוט בו השתמש חגי בשיחותיו עם חייליו.

(מתוך: Ynet מטיילים בעקבות הנופלים)

מידע נוסף על חגי ביבי ז"ל - Ynet

דפי הנצחה - העמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל

דף הנצחה באתר גבעתי

חֶלְמְנוֹ

גלעד להנצחת היהודים שנספו במלחמת העולם השניה, במחנה ההשמדה "חלמנו'" שבפולין. גברת אסתר רייס, ניצולת "חלמנו" איבדה את בני משפחתה (אמה ואחותה) בשואה.


מיקום: אבן הזכרון מונחת בין הפארק המרכזי לכיכר יהלום ברחבת בני ברית
.

קישורים נוספים

- מידע על מחנה ההשמדה חלמנו / הספריה הוירטואלית של מט"ח
- מידע על מחנה ההשמדה חלמנו / יד ושם.


חלמנו

פסלים






החילזון











אם ותינוק

אומנית:

מיקום:

בלוט

אומנית:

מיקום:

דלת

אומנית:

מיקום:

חילזון (קפית)

אומן:

מיקום:



חלון (קפית

אומן:

מיקום:

הזריחה של מחר

אומן: זיגי בן חיים

השער מחולק לחמישה חלקים, כל חלק מתוחם משני צדיו בעמוד אבן ומקובע לרצועת אבן.
השער עשוי מברזל וצבוע שחור. האלמנטים (המרכיבים) של השער הם צורניים החתוכים בטכניקה מיוחדת ממוחשבת.
האומן סיפר שקיבל את רעיונותיו ליצרתו מסמל העיר מעלה אדומים ומחזותה החיצונית של העיר. ביצירה מופיעים: עצים, גלי ים, ציפורים, חומר ועוד.

מיקום: שער בית ספר "צמח השדה" ממלכתי.



החילזון

אומן: ר. סרגייב ("ארט סהסא" 1996)

החילזון בנוי מבטון עם שברי קרימיקה, משמש כפסל ליופי ומיועד לגם למשחק. החילזון נמצא בנקודת מצפור הנקראת על שם יחיזקיהו שמואלי ז"ל שנפטר ממחלה (זו הדרך בו בחרה המשפחה להנציח את שמו).
ממצפור זה ניתן לצפות על ירושלים ועל הדרכים המובילות ממעלה אדומים לירושלים ולכביש מספר 1, ירושלים-יריחו.

המצפור נחנך בחשוון תשנ"ב, אוקטובר 1991.

מיקום: צומת הרחובות החליל והנבל בשכונת כלי שיר.

המדרגות

אומן: מוטי מלר

מוטי מלר הכין יצירה אומנותית המשקפת את השם "מעלה אדומים".
"המדרגות" עשויות ממתכת (30 מדרגות), כל אחת מהן שוקלת 200 ק"ג. הן סודרו באלכסון במרחק של עשרה מטר האחת מהשניה. כדי למקם כל "מדרגה" ולהניחה על המדרון נדרשו מסוק ונווט שיכוון למיקום המדוייק. המבצע זכה לתהודה בכלי התקשורת בארץ ובעולם. כל "מדרגה" מקובעת לאדמה בעזרת שני פינים ממתכת בעומק מטר וחצי. המדרון המערבי אושר על ידי אנשי מקצוע ונמצא מתאים להנחת היצירה. אנשי המקצוע העדיפו להניח את המדרגות כך שלא יהיו תלויים ונתונים להשפעת מזג האוויר ותנודות בטבע, כמו למשל: רוחות ורעידות אדמה קלות. אחת לשנה בודקים אנשי העירייה את היצירה ומוודאים שכל "מדרגה" נמצאת במקומה.

האומן בחר שלא לצבוע את "המדרגות" ולהשאירן בצבען הטבעי - שחור אדמדם.

הפסל נחנך בשנת 1990.

מיקום: מדרון המערבי של העיר ממחלף הכבישים ירושלים - מעלה אדומים ועד לרחוב ה'שמינית' בשכונת 'כלי שיר'.

הפילון

אומנית: מרשה (מרים) אלפנביין סוורגולד

הפסל עשוי מברונזה והוכן בסטודיו בארצות הברית, משם נשלח לארץ באונייה. הפסל משמש לנוי ולמשחק.
הפילון הוצב בשנת 1994.


מיקום: בכניסה הדרומית ל"פארק המרכזי", מקומו נבחר בשיתוף האומנית ועיריית מעלה אדומים.

הרוכב, הרוכבת והרץ אחר הכלב

אומן: דוד גרשטיין

ייחודו של גרשטיין כאומן הוא ביצירת סדרה של יצירות פיסוליות. הוא אינו עוסק ביצירה בודדת ונפרדת. המערכת הפיסולית יוצרת סיפור ועל כן חשוב לו שיהיו שתי יצירות ומעלה, מוצגות באותו מקום.
גרשטיין מושפע מעולם הילדים מרעיונותיהם, משחקיהם ואף מעולם הצעצועים שלהם. כמו כן, האומן גרשטיין מושפע מתגזירים שהם סוג של אומנות עממית הנפוצה בעיקר, בקרב יהדות אירופה לפני מאות שנים.


דוד גרשטיין משתמש ביצירותיו בהרבה צבעים. בעיקר אדום כהה, ירוק, כחול "חגיגה של צבעים". הנושאים הומוריסטיים, "שובבים", קליליים ולפעמים ניתן לזהות קריקטורות. 
עבודותיו מופקות מטכנולוגיית לייזר חדשה, המסייעת לאומן ליצור העתקים מדוייקים הן לעבודות זהות והן ליצירת סדרות "זהו ניסיון לגשר בין ציור לפיסול".

מיקום: בצומת בדרך מדבר יהודה - הנחלים - השופר (בסמיכות לבית ספר דקל וילנאי)

קישורים נוספים: 

- דוד גרשטיין, ויקיפדיה

התהוות

אומן: אהרון אדני

היצירה בצורת אליפסה כעין ביצה ענקית ועליה שרבוטים כחריטות. היצירה עשוייה מאבן שייש ושוקלת שלושה טונות.
לדברי האמן אדני: "הביצה מסמלת עבורי חיים. החריטת המתחברות אחת לשניה הן שמות בעברית, בערבית ובאנגלית".

היצירה נכנכה בשנת 1998.

מיקום: רחבת אולפנת "צביה" ב'דרך קדם' בכניסה לשכונת נופי הסלע.

חלון למדבר

אומן: ישראל הדני

ישראל הדני עוסק בפיסול ועבודותיו מוצגות במקומות שונים בארץ ובעולם. ביצירתו "חלון למדבר" מובע הרעיון של "הצצה" מהעיר למדבר, הנשקף ממנה ולשכונת צמח השדה. הפסל בנוי מ"שני משטחים" של בטון הצבועים בצבע ורוד-אדמדם (כצבעי האדמה במעלה הדרך מיריחו למעלה אדומים).
בשנת 1985 הוצבה היצירה בכניסה הדרומית לעיר. עם בנייתה של שכונת "משואה" הועברה היצירה, בייעוץ האומן, למפגש של שתי הדברים בכניסה לשכונה "נופי הסלע".

מיקום:צומת הדרכים, דרך קדם ודרך מדבר יהודה.

ככר הנשרים

האומן: פסל מוסה כילף, אדריכל (2004)

במרכז הפסל מזרקה וזוג נשרים אשר מתנשאים לגובה של כעשרה מטרים ומוטת הכנפיים של 12.5 מטר. מתוך הפסל עולים ומשתברים מפלי מים (ממזרקה חבויה). במרכזו גלובוס מואר - כדור הארץ סובב על הציר.
על בסיס הפסל חקוק הפסוק: "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף" (דברים, ל"ב, י"א)

מדברי האומן:
"הרקע והרעיון לעיצוב הפסל והכיכר בא לי כהתגלות ביום שבאתי למעלה אדומים לראשונה. המראה הנפלא שמתגלה אחרי היציאה מירושלים ליורד במדרון ורואה את העיר היושבת במעלה הצוק, כמבצר הנושק לשמרים - אתה מגלה באותו הרגע את העוצמה בהתגלמותה. המפגש עם ראש העיר, השיחה על העיר ותושביה, סיור בכיכר וצילומים שלה מזויות שונות - כל אלה יחד כאילו דחפו למשהו שעמד באוויר והצהיר - כאן ביתם של נשרים!
מה מתאים לעיר היושבת בהר, כמו קן נשרים השולט על מרחבי המדבר. מה יותר מתאים להציב בכניסה לעיר את "המלאך השומר" שלה, את הנשר החזק והגדול אך גם הרך והמטיב - זה שסוכך על גוזליו.





הנשר - זו העוצמה
הדימוי - המלאך בלבן השומר על הקן
הבסיס - העיר, המשפחה, הגוזלים
מזרקות המים והמדרגות הלבנות - מעוצבות כלהקה שטה של גוזלי הנשרים
ההשראה מהפסוק בפרשת האזינו: "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף"


מיקום: מעגל התנועה "אדומים 3" בסמיכות לבית העירייה, בצומת הדרכים: דרך מדבר יהודה - דרך קדם - דרך הר הצופים - דרך הר הבית.

לוחות קיר - הנחלים

אומנית: גדולה עוגן

על הקירות במעברים בין הכניסות, שלוש יצירות אומנות: תאנה, חטמיות ותמר.
היצירות עוסקות בצמחיה שעל ספר המדבר. היצרות עשויות מבטון בתוספת תחמוצות שונות של מתכות שהן נותנות את הצבעוניות ליצירות.

היצירות נחנכו בשנת 1983.

מיקום:במבנן (שיכון ארוך המתפתל מסביב לגינה גדולה עם מתקני שעשועים) ברחוב הנחלים.

מדרגות (ליד הפס"גה)

אומנית:

מיקום:

משפך

אומנית:

מיקום:

נורה (קפית)

אומנית:

מיקום:

עץ הזית

בכניסה הדרומית לעיר, במרכזו של מעגל התנועה הראשון, שתלה מחלקת אחזקה ושיפור פני העיר, עץ הזית. 

עץ הזית הובא ממטע בגליל הצפוני, מכפר דרוזי ונרכש על ידי עיריית מעלה אדומים.

גילו כ-650 שנה. אורך שורשיו למעלה מארבע מטרים!!!

העץ עתיק היומין משמש כ"פסל סביבתי" חי ומואר בשעות החשיכה.

עץ הזית מקשר אותנו לעברנו הרחוק; מענף הזית שהביאה היונה אל נוח בסיום המבול, מהשמן שמשחו את המלכים, הדלקת המנורה באוהל מועד ובבית המקדש בשמן כתית. ומאוחר יותר, סמלה של מדינת ישראל.

נטיעת עץ הזית הינה סמלית ומשמעותית עבורנו כאזרחים במדינה, כיהודית וכתושבי העיר הגדולה ביהודה ובשומרון (יו"ש).

צמח

אומן: יובל רימון

ביצירתו רצה לבטא האומן שלולית מים, וממנה "צומח עץ" עם "עלים צבעוניים" (אדום, צהוב וכחול). היצירה מורכבת ממזרקה (המים ממוחזרים) ושלושה "עלים" בצבעי יסודי, הנוטים באלכסון. היצירה עשוייה מלוחות אלומיניום ומוטות פלדה אל-חלד.

יובל רימון הקדיש את יצירתו לילדי העיר מעלה אדומים החיים בסְפָר המדבר.

היצירה הוכנה בשנת 1999.

מיקום: רחבה של המרכז המסחרי (סנטר), בשכונת צמח השדה, בסמיכות לבית הספר 'צמח השדה ממ"ד' ושלוחת המתנ"ס.

רץ

אומנית:

מיקום:

תריס (קפית)

אומנית:

מיקום:

מצפורים

מצפה יחזקיהו

על האנדרטה....


מיקום:




מצפה עדנה

מיקום:

עתיקות

מנזר מרטיריוס

חורשות וגנים

גן ארכיאולוגי

מיקום: במורד רחוב המצדים מול בית מספר 19, שוכן לו גן - גן ארכיאלוגי.

בגן, בין העצים "מסתתרת" לה גת יפה, גדולה ומשוכללת.

ניתן לרואת את משטחי הדריכה (בהם דרכו הכורמים), תעלות (הדרכן המיץ זרם)

ובורות שיקוע (בהם שקעו חלקיקי הקליפות, החרצנים ושאריות בשר הפרי).

הנוזל נאסף לכדים והושם במרתפים. 

בגן, בור מים הצמוד לגת, יתכן ושימש את הפועלים לנקיון ושתייה.

הארכיאולוגיים משערים שחוצבי הגת ובוניו היו נזירים מאתר מרטיריוס הסמוך,

השוכן בשכונת הנחלים. במנזר נמצא מרתף מפואר.

גן פופי (פופאי)

גן משחקים לזכרו של נתנאל זלמן בן יעקב דוב (פופי) ז"ל, אבי משפחת בורבק מארה"ב.
על שלט ההנצחה, בכניסה לגן כתוב: "...אהבתו העמוקה לילדיו, נכדיו וניניו, כללה את ילדי ישראל באשר הם..."
משפחת בורבק מארה"ב אוהדת את מפעל ההתיישבות הציוני ביש"ע.

הגן נחנך באפריל 1999.

מיקום: רחוב התוף, שכונת כלי שיר.



חורשת צביקה

חורשה על שם צבי פוגל ז"ל שנהרג בשנת 1982 באסון צור, במלחמת לבנון. צביקה פוגל התכוון לגור במעלה אדומים, אך לא זכה לכך. בחורשה ניטעו עצי אורן ירושלמי על ידי קק"ל (קרן קיימת לישראל) וביוזמת העירייה. שטחה משתרע על פני 25 דונם.

החורשה משמשת לבילוי משפחתי בחיק הטבע, פיקניקים ומנוחה וכוללת מתקני משחק ושולחנות.

מיקום:שכונת מגדים.

מוסדות

בית העירייה

מוזיאון קסטל

מיקום: רח' המוזיאון 1, מעלה אדומים

מוזיאון הצייר משה קסטל ממוקדם על גבעה הצופה לירושלים בחלק הצפוני של העיר מעלה אדומים ברחוב המוזיאון הנושק לרחוב החצוצרה בשכונת 'כלי שיר'.

עבודותיו של קסטל מוצבות במוסדות הממלכתיים והציבוריים המרכזיים בארץ ובעולם. במשכן הכנסת מפאר ציור הקיר 'שיר תהילה לירושלים' את המשכן. במשכן נשיאי ישראל שני ציורי קיר גדולים: 'כתר תהילה לירושלים' ו'מגילת הזהב'.

בשנת 1981, בחר קסטל את הגבעה הנישאה, הצופה לירושלים במעלה אדומים, עליה הוא ביקש לבנות את המוזיאון שישכן את יצירותיו מכל התקופות. 

לקסטל חשוב היה נוף ירושלים, העיר שכה אהב ושימשה נושא ליצרות רבות שלו.

קסטל נפטר בשנת 1991.

המוזיאון נחנך בשנת 2010 ונפתח לקהל המבקרים.

במוזיאון נערכות פעילויות רבות בתחום החינוך והתרבות.

עוד על האומן משה קסטל ניתן למצוא באתרים אלו:





מצפה הכוכבים

מצפה הכוכבים

ספריית השלום

מיקום: שוכנת בפינת הרחובות הספרייה ומדבר יהודה (מעגל התנועה 'אדומים 4').

ספריית מעלה אדומים, נולדה עוד בטרם הוקמה העיר. הספרייה הציבורית החלה את דרכה 0בשנת 1975) בחדר קטן בישוב 'גבעת המייסדים'. מייסדה היה ד"ר רמון שהיה רופא היישוב וממייסדי מעלה אדומים. הספרייה נקראה על שם בנו, יעקב רמון ז"ל, צנחן וחובש קרבי שנפל במלחמת יום הכיפורים, כאשר ניסה לחלץ את החיילים שישבו בתצפית תל אל סאקי, ברמת הגולן. בן 19 היה בנופלו.

רוב זמנה עד שנת 2003 שכנה הספרייה במבנה זמני בכיכר יהלום. בשנת 2003 הוקם מבנה חדש לספרייה על ידי עיריית מעלה אדומים בסיוע משרד השיכון ומתרומות של ארגון "בני ציון" בארה"ב. אז הוסב שמה של הספרייה ל'ספרייה הציבורית השלום בני-ציון'.

הספרייה בעלת שתי קומות

מספר הקוראים כיום הוא: 32,000

היקף האוסף מעל ל- 100,000 כותרים.